לְיַד המיטה שֶל סבּא
![]()
שְנֵי הנְכָדים שֶל סבּא מְנַחֵם ישְבוּ לְיד המיטה שֶלו.
סבּא פנה אֵלֵיהֶם וְאמר בְקול חלש.
"תמר וְשַי, אתם יודְעים שֶאני חולֶה מְאוד.
ייתָכֵן שֶאמוּת עוד השבוּעַ.
"לא לא!, סבּא" אמְרה תמר. "אתה תבְריא, אני בְטוּחה."
"תמר, יקירתי, אני גוסֵס. אֵין מה לעשׂות.
אבל תקְשיבוּ . כְשֶאמוּת, אתֶם תְקבְּלוּ מִמֶנִי מיכְתב.
בִרְצינוּת? אֵיךְ אֶפְשר לְקַבֵּל מִמְךָ דואר---אחרֵי שֶנִפְטרְתּ? שאל שַי.
כְבר כתבְתי אֶת המיכְתבים, כַמוּבן.
מסרְתי אותם לְאמא, סבּא הסְבּיר.
היא תִמְסור לכֶם אחרֵי הלְווייה.
. אתה מוּכן לְסַפֵּר לנוּ עכְשיו אֶת תוכֶן המיכְתבים? שאלה תמר.
אני מַבִּיעַ אֶת ריגְשֵי האהבה שאני מרְגיש כְּלַפֵּיכֶם.
אני מְסַפֵּר לכֶם אֶת התיקְוות שֶיֵש לי בשְבילְכֶם . . .דְברים כָאֵלֶה.
ברוּר שֶיכולְתי לְהגיד לכֶם עכְשיו, אבל רציתי שֶיִהְיֶה לכֶם בִכְתב, לְתמיד.
שֶתוּכְלוּ לחזור וְלִקְרוא אֶת המחשבות שֶלי שוב וְשוּב.
וְעכְשיו, תִסְלְחוּ לי, אני עיֵיף מאוּד.
אני רוצֶה לנוּחַ.
וְסבּא עצם אֶת עֵיניו וְנִרְדם.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הֶעָרָה
FYI לידיעתך
The grammatically correct plural forms of אֶל are
אֲלֵיכֶם, אֲלֵיכֶן, אֲלֵיהֶם, אֲלֵיהֶם
but one often hears native Israelis pronouncing these forms with the vowel /eh/ and not /ah/. אֵלֵיכֶם etc. (Perhaps to avoid confusion with the preposition עַל).