100.00 % |
|
הלְווייה The Funeral | |
דְרור: נורית ! שמעְתְ? נוּרית: לֹא מה קרה? דְרור: סבְתא שֶל רונית מֵתה. נוּרית:אוי ! צר לי לִשְמועַ אֶת זֶה. מתי הלְכה לְעולמה? דְרור: אֶתְמול בעֶרֶב. נוּרית:מתַי תִהְיֶה הלְווייה. דְרור: עוד לֹא ברוּר. . .או מחר או מוחְרתיים. רונית ורמי עוד לאֹ הִגיעוּ. נוּרית:אֵיפֹה הֵם היוּ ? דְרור: הֵם היוּ בְפּריז. נוּרית:פריז ! מה פיתְאום! דְרור: הֵם היוּ בְחוּפְשה. נוּרית:אז הֵם לא היוּ כְשֶסבְתא נִפְטְרה ! דְרור: נכון, זה קרה פיתְאום, כנִרְאֶה. נוּרית: חבל, חבל ! היא היְיתה אישה נֶהְדֶרֶת. דְרור: ברוּךְ דיין האֱמֶת ! נֵר נְשמה |
הֶעָרָה
Comments on the Hebrew
1.צר לי! Another way to express sorrow is אני מִצְטעֵר!
feminine = אני מִצְטעֶרֶת
2.תִהְיֶה it /she will be is the feminine form of יִהְיֶה The verb must be feminine because the word for funeral is feminine.
3. The expressions הוּא הלךְ לְעולמו and הוּא נִפְטר are more gentle ways to say he died הוּא מֵת
4. Note the past tense ending for "they" is /oo/
they were: הֵם היוּ and they arrived: הֵם הִגיעוּ