רִיבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם אִם נְדַבֵּר גְלוּיוֹת
לִפְעָמִים אֵין לִי כֹּח בְּעוֹלָמְךָ לִהְיוֹת
אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶסְתַּתֵּר?
מַה אֶטְעַן מַה אֶצְטַדַק מַה אֲדַבֵּר?

חָנוּן וְרַחוּם הֵן לְפָנֶיךָ גָלוּי
כָּאן יְהוּדִי שֶעַל חוּט הַשְּׂעָרָה הוּא תָּלוּי
נִלְחַם בָּעַצְבוּת בַּיֵאוּש הַמְכַרְסֵם כְּתוֹלַעַת
הַשִׂמְחָה נִסְתַּלְקָה מִמֶנִי וְגַם הַדַעַת

קוֹלוֹת מֵהֶעָבַר לוֹחֲשִים לִי לַעֲצוֹר
אֲבָל אֲנִי מוֹסִיף בַּחוֹשֶךְ לַחְתּוֹר
וְשוֹאֵל וּמְבַקֵש, אַיֶּכָּה?!

אוֹתוֹ זָקֵן וּכְסִיל שוֹלֵחַ בִּי חִיצִים
אֲנִי הוֹלֵךְ וְכוֹשֵל הוּא הוֹלֵךְ וּמַעֲצִים
נְשָמָה קְדוֹשה אַל נָא תִּבְכִּי שְבוּרַת כָּנָף
הֵן תָּעִידִי עָלַי כַּמָה הָיִיתִי נִכְסָף

כְּשֶסוֹדוֹת מֵהֶעָבַר פָּקְדוּ עָלַי לַעֲצוֹר
אֲבָל אֲנִי מוֹסִיף בַּחוֹשֶךְ לַחְתּווֹר
וְשוֹאֵל וּמְבַקֵש, אַיֶּכָּה?!

בְּסוֹפוֹ שֶל יוֹם הֵן אֶפָּלֵט אֶל הַחוֹף
הָאֲדָמָה הָרְחוּמָה אוֹתִי אֵלֶיהָ תֶּאֱסוֹף
וְאָז אֶצְעַק וְאֶצְטַדַק וַאֲסַפֵּר
אֵיךְ תָּחוֹשֶךְ הַזֶה הָיִיתִי חוֹתֵר
וְשוֹאֵל וּמְבַקֵש וְכוֹסֵף! אַיֶּכָּה?!